לרוב ההמלצה שאנחנו מקבלים היא להתחיל בחשיפה ובטעימות קטנות בגיל 6 חודשים (בעבר המליצו להתחיל בטעימות בגיל 4 חודשים). בהתחלה ירקות מאודים או מבושלים, במקרם מותאם לתינוק – כלומר טחון או מעוך שניתן להכניס אותו לפה של הילד בעזרת אצבע או כפית מותאמת ולאחר מכן להרחיב לפירות ומזונות אחרים.
בשעה טובה. זה בדיוק הזמן להקנות לו הרגלי אכילה נכונים שיתרמו לבריאותו ולהתפתחותו בצורה תקינה.
כולנו כאימהות מתרגשות מזה שהתינוק הגיע לגיל שבו ניתן לחשוף אותו ולתת לו לטעום מזונות שונים שאותם אנחנו אוכלים ומכניסים לגוף.
(ההמלצה להתחיל בירקות ולא בפירות כי הטעם המתוק של הפירות משפיע על בלוטות הטעם שנמצאים שחך וגורמים לנו מגיל קטן להעדיף אותם על מזונות / טעמים אחרים) .
אחרי שלב "הטעימות" עוברים לשלב שבו מציעים לתינוק חתיכות קטנות מאוד של מזון במקרם רך כשהוא יושב איתנו סביב שולחן האוכל המשפחתי ולאפשר לו לקחת בעצמו ולאכול בעזרת ידיו .
איך יודעים אם התינוק מוכן להתחיל בטעימות מוצקים במרקם רק או שעדיף לחכות עוד קצת זמן :
- התינוק בעל שליטה טובה בשריר הצוואר והראש שלו יציב
- התינוק התחיל להתעניין בחפצים שמסביב ולהכניס לפה
- התינוק מגלה עניין באוכל שאנחנו אוכלים או באוכל שמגישים לו על האצבע
- התינוק מצליח לבלוע מזון מוצק במרקם רך או נוזלי (מרקם מתאים)
- התינוק מצליח לשבת על כיסא האוכל לתינוקות (או שמצליח לשבת בכוחות עצמו)
# גישה זו היא הגישה המומלצת לחשיפה למוצקים ע"י משרד הבריאות.
חשוב לציין שההמלצה היא לחשוף את התינוק קודם למזונות טבעיים ובריאים ורק לאחר מכן לחשוף אותו לכל המזונות המוכנים והקנויים שמותאמים לתינוקות כמו : מחית פירות שניתן לאכול בכפית או בשקית שניתן לתת לתינוק להחזיק ולאכול לבד (שלרוב יש בהם חומרים נוספים חוץ מפירות במטרה להאריך חיי מדף ושמירה על טריות) .
במקביל לגישה הזו יש גישה אחרת שנקראת בייבי לד – Baby led weaning. גישה זו מבוססת על עיקרון מעבר למזון מוצק כשניתן לתת לתינוק להחליט על הקצב והאופן בו הוא אוכל .
איך זה עובד ?
מציעים לתינוק את אותו המזון במרקם רך וכמו שמגישים אותם בשולחן האוכל המשפחתי (כלומר – אותו מזון כמו בגישה הקודמת אך לא מעוך או טחון) .
לדוגמא : אם מגישים על שולחן האוכל המשפחתי ירקות מאודים שלמים או קציצות ירק / בשר או דגים אז נותנים לתינוק את אותו המזון ובאותה צורה .
לגישה זו יש מספר יתרונות בולטים אשר מעצמים את התינוק ומחברים אותו לגוף שלו מגיל קטן. כך שהתינוק גדל להיות מעורב באוכל המוגש בבית ועל שולחן האוכל והוא משתף פעולה בבחירת המזון, תחושת המסוגלות והעצמאות מתחזקות (בעקבות זה שהתינוק מאכיל את עצמו ולא אנחנו אותו) ועוד ..
ההמלצה לחשוף את התינוק למזון מוצק הוא סביב גיל 6+ חודשים וככל שהתינוק יותר גדול בגיל כך הוא יהיה יותר מוכן לקבל מזון מוצק ומערכת העיכול שלו תדע לפרק את המזון בצורה יותר נוחה.
אין ספק שנדרשת מיומנות טובה וזמן למידה כדי לאכול באופן יעיל וזה הנקודה המורכבת של הגישה הזו וגם התייחסות לסוג המזון שאותו אנחנו מציעים ומגישים לתינוקות. כך שלא מומלץ למהר לשלב מזונות מורכבים וגם החשיפה צריכה להיות באופן הדרגתי למזונות טבעיים בסיסיים (ירקות ופירות) ולאחר מכן למזונות מורכבים מבחינת פירוק מערכת העיכול (דגנים מלאים, קטניות, בשר, דגים) .
לסיום, חשוב מאוד לזכור שבשתי הגישות החשש לתגובה אלרגית כלפי מזון מסוים שאילו נחפש הילד בפעם ראשונה קיים – לכן יש לחשוף את התינוק למזונות חדשים בצורה מבוקרת .
לרוב ההמלצה שאנחנו מקבלים היא להתחיל בחשיפה ובטעימות קטנות בגיל 6 חודשים (בעבר המליצו להתחיל בטעימות בגיל 4 חודשים). בהתחלה ירקות מאודים או מבושלים, במקרם מותאם לתינוק – כלומר טחון או מעוך שניתן להכניס אותו לפה של הילד בעזרת אצבע או כפית מותאמת ולאחר מכן להרחיב לפירות ומזונות אחרים.
בשעה טובה. זה בדיוק הזמן להקנות לו הרגלי אכילה נכונים שיתרמו לבריאותו ולהתפתחותו בצורה תקינה.
כולנו כאימהות מתרגשות מזה שהתינוק הגיע לגיל שבו ניתן לחשוף אותו ולתת לו לטעום מזונות שונים שאותם אנחנו אוכלים ומכניסים לגוף.
(ההמלצה להתחיל בירקות ולא בפירות כי הטעם המתוק של הפירות משפיע על בלוטות הטעם שנמצאים שחך וגורמים לנו מגיל קטן להעדיף אותם על מזונות / טעמים אחרים) .
אחרי שלב "הטעימות" עוברים לשלב שבו מציעים לתינוק חתיכות קטנות מאוד של מזון במקרם רך כשהוא יושב איתנו סביב שולחן האוכל המשפחתי ולאפשר לו לקחת בעצמו ולאכול בעזרת ידיו .
איך יודעים אם התינוק מוכן להתחיל בטעימות מוצקים במרקם רק או שעדיף לחכות עוד קצת זמן :
- התינוק בעל שליטה טובה בשריר הצוואר והראש שלו יציב
- התינוק התחיל להתעניין בחפצים שמסביב ולהכניס לפה
- התינוק מגלה עניין באוכל שאנחנו אוכלים או באוכל שמגישים לו על האצבע
- התינוק מצליח לבלוע מזון מוצק במרקם רך או נוזלי (מרקם מתאים)
- התינוק מצליח לשבת על כיסא האוכל לתינוקות (או שמצליח לשבת בכוחות עצמו)
# גישה זו היא הגישה המומלצת לחשיפה למוצקים ע"י משרד הבריאות.
חשוב לציין שההמלצה היא לחשוף את התינוק קודם למזונות טבעיים ובריאים ורק לאחר מכן לחשוף אותו לכל המזונות המוכנים והקנויים שמותאמים לתינוקות כמו : מחית פירות שניתן לאכול בכפית או בשקית שניתן לתת לתינוק להחזיק ולאכול לבד (שלרוב יש בהם חומרים נוספים חוץ מפירות במטרה להאריך חיי מדף ושמירה על טריות) .
במקביל לגישה הזו יש גישה אחרת שנקראת בייבי לד – Baby led weaning. גישה זו מבוססת על עיקרון מעבר למזון מוצק כשניתן לתת לתינוק להחליט על הקצב והאופן בו הוא אוכל .
איך זה עובד ?
מציעים לתינוק את אותו המזון במרקם רך וכמו שמגישים אותם בשולחן האוכל המשפחתי (כלומר – אותו מזון כמו בגישה הקודמת אך לא מעוך או טחון) .
לדוגמא : אם מגישים על שולחן האוכל המשפחתי ירקות מאודים שלמים או קציצות ירק / בשר או דגים אז נותנים לתינוק את אותו המזון ובאותה צורה .
לגישה זו יש מספר יתרונות בולטים אשר מעצמים את התינוק ומחברים אותו לגוף שלו מגיל קטן. כך שהתינוק גדל להיות מעורב באוכל המוגש בבית ועל שולחן האוכל והוא משתף פעולה בבחירת המזון, תחושת המסוגלות והעצמאות מתחזקות (בעקבות זה שהתינוק מאכיל את עצמו ולא אנחנו אותו) ועוד ..
ההמלצה לחשוף את התינוק למזון מוצק הוא סביב גיל 6+ חודשים וככל שהתינוק יותר גדול בגיל כך הוא יהיה יותר מוכן לקבל מזון מוצק ומערכת העיכול שלו תדע לפרק את המזון בצורה יותר נוחה.
אין ספק שנדרשת מיומנות טובה וזמן למידה כדי לאכול באופן יעיל וזה הנקודה המורכבת של הגישה הזו וגם התייחסות לסוג המזון שאותו אנחנו מציעים ומגישים לתינוקות. כך שלא מומלץ למהר לשלב מזונות מורכבים וגם החשיפה צריכה להיות באופן הדרגתי למזונות טבעיים בסיסיים (ירקות ופירות) ולאחר מכן למזונות מורכבים מבחינת פירוק מערכת העיכול (דגנים מלאים, קטניות, בשר, דגים) .
לסיום, חשוב מאוד לזכור שבשתי הגישות החשש לתגובה אלרגית כלפי מזון מסוים שאילו נחפש הילד בפעם ראשונה קיים – לכן יש לחשוף את התינוק למזונות חדשים בצורה מבוקרת .